 |
 |
| מחקר >>> מאמרים >>>חשיבות מדע התזונה חשיבותו של מדע התזונה מאת: עדי זוסמן RD BSC MBA  עד לפני זמן לא רב האמינו בעולם המערבי שיש בכוחה של הרפואה המודרנית לרפא כל מחלה ולהדביר את כל המחלות במהלך המאה הקרובה.
כיום אנו יודעים שאין לדבר אחיזה במציאות. הכרה במוגבלותה של הרפואה המודרנית הובילו להתפתחותן ופריחתן מחדש של תורות הרפואה המשלימה מחד ושל הרפואה המונעת, מאידך. לתזונה תפקיד מכריע בבריאותו של האדם, הן במניעה והן בטיפול במחלות קיימות. בעשורים האחרונים הופנו משאבים רבים למחקר בתחום מדעי התזונה, ועוד היד נטויה.מדעי התזונה כפי שנחקרים כיום במרכזי מחקר ברחבי העולם, חושפים אפשרויות רבות לטיפול התזונתי במגוון מחלות. החל במניעה של השמנה ומחלות העולם המודרני (מחלות לב וכלי דם, סוגי סכרת, סוגי סרטן מסוימים, מחלות מערכת העיכול, מחלות כליה וכד') ועד למתן חיים לאנשים שאינם יכולים לקבל את תזונתם באמצעות מערכת העיכול ובעבר היו מתים – ההזנה האנטרלית והפרא-אנטרלית (תוך ורידית). |
לתזונה תפקיד מכריע בכל הנוגע לביטוי הגנטי של המחלות. נכון לומר שבריאותו של האדם, בדומה לתכונותיו הגופניות, המנטליות והרגשיות, היא תוצר של גורמים תורשתיים וסביבתיים. תזונה הוא אחד הגורמים הסביבתיים המשפיעים ביותר על הבריאות. התזונה קובעת, עפ"י הידע והניסיון שנצבר כיום, עד כמה המחלות שטמונות עמוק ב-DNA שלנו יבואו לידי ביטוי. הדוגמא המובהקת ביותר – סכרת סוג II (מבוגרים). כיום ידוע שיש לה אלמנט תורשתי משמעותי. עליית יהודי תימן הביאה לארץ אנשים רזים, שלעסו גת ואכלו חילבה, ולא סבלו מסכרת. כיום שיעורי סכרת מבוגרים בקרב יוצאי תימן אינם נופלים מאלה של יוצאי אשכנז או ארצות אחרות. דוגמא נוספת: מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס). בארצות העולם השלישי כמעט ולא מוכרת התופעה. המחלות האוטו-אימוניות האלה משוייכות לארצות המפותחות בלבד. האטיולוגיה אינה יודעה במלואה, אך נראה שלתזונת הג'אנק-פוד, תפקיד לא מבוטל. וכן, גם לקרוהן וקוליטיס יש מרכיב גנטי.
מדע התזונה מתייחס לרמות שונות בגוף האדם: החל מהרמה הכימית (אטום ומולקולה), הרמה הביוכימית (מעגל קרבס, מעגל השינן), דרך הרמה התאית, רמת הרקמות, האיברים והמערכות ועד השפעתה ברמת האדם כולו.
עם התפתחות הפרעות ולקויות הקשורות באכילה, בשנים האחרונות מתייחס מדע התזונה גם לפן ההתנהגותי.